"אל תגידו לי שלא שמעתם
הורמון גדילה שקיים חשש לחטיפתם של ארבעה חיילים מהיחידה שנעלמו היום בעלות השחר". הוא אמר.
"מה?!?! מתי כל זה הספיק לקרות?"
שאלתי.
"היום בבוקר מורגן דיאמונד הודיע על
היעדרותם של ארבעת החיילים, לא יודעים היכן הם ולא מוצאים את עקבותיהם, רק אמרו שהם
החיילים מהאשכול האחרון שהגיע ילדים נמוכים והם מחוליית המדענים" אמר החייל הנוסף שהיה לידנו.
"רגע אחד רגע אחד, לא יכול להיות!
האם ידוע לך מה שמם של החיילים ?" שאל אנדי את המנקה השני.
רק אתמול ראינו את כריסטופר וחוליו בארוחות
האוכל, בריצת הבוקר, ובאימוני הערב.
רק אמש פיטר ודימה היו אצלנו בחדר וריסקו
אותי במכות כשהם משכנעים אותנו באלימות להגיד להם היכן נמצאת המזוודה הלבנה של פיטר.
איך הם נעלמו פתאום? ומדוע ?
"הם בטח נלחצו ממה שנאבד להם במזוודה
אז ברחו להתחבאות בשלג" אמר ריאן תוך כדי שצחק צחוק מאומלל.
"זה כלל לא מצחיק ריאן, חיילים נעלמו
ילדים נמוכים ואתה צוחק לי?" אמרתי.
"תפסיקו להיות כאלה נאיביים"
אמר אנדי.
"אינכם מבינים שזה לא הגיוני כל מה
שקורה כאן? איך יתכן שגם דימה ופיטר וגם כריסטופר וחוליו נעלמו יחדיו באותו הזמן, חייבת
להיות סיבה לכך, תשימו לב שעד עכשיו הם לא היו חברים שלנו, אני לא צריך להזכיר לכם
את זה שוב, הם תמיד הגנו על פיטר, ורק עכשיו, הורמון גדילה לילה אחרי שפיטר איבד את המזוודה הלבנה
הם לפתע נעלמים? תעשו לי טובה ותפתחו את הראש בלטה שלכם פעם אחת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה